לפעמים זה קורה

אין לי מה לומר

 

היתה פעם שעברתי דירה

התחלתי ללמד בבית ספר חדש

מקום חדש

אנשים חדשים

 

הרגשתי,

שאין לי מה לומר

עד שהתרגלתי למקום החדש

לקח לי כמה חודשים

 

אבל לא על זה אני מדבר

 

לפעמים

באמצע שיעור

אין לי מה לומר

יכול להיות שמשהו בתוכי כבוי

יכול להיות שיש לי הרבה מה לומר, אבל אני מרגיש שהם לא מקשיבים

אז לא בא לי לדבר

 

יכול להיות שפתאום יש לי בלאק אאוט

יכול להיות שאני רוצה לבטא משהו ולא ברור לי איך הכי נכון להסביר

או אם בכלל שייך לכאן

 

בקיצור

כך או כך

לפעמים

אנימרגישבאמצעשיעורשאיןלימהלומר

 

אז אני שותק

אני יכול לשבת על הכיסא

או סתם לעמוד ולחשוב

יכול להסתכל עליהם

או לעצום עיניים

 

כי אני בנאדם

ובנאדם לפעמים לא יודע מה לומר

אז מה אם זה באמצע שיעור

גם שם אני בנאדם

 

זהו

רציתי לתת לך את זה

כי לקח לי זמן להבין

שלא כל המורים מרגישים שיש להם זכות לשתוק באמצע שיעור

שיש להם זכות לעצור

ולשבת

ולחשוב

ולנוח

ולנשום קצת

באמצע שיעור

 

כי הם חשבו שהם חייבים בכל שנייה לספק תוכן

לדבר בלי הפסקה

או להפעיל

 

אבל לפעמים

פשוט להיות

כאן

ועכשיו

בלי לנהל את זה

זה גם שיעור

 

וזה אולי השיעור הכי גדול שאפשר לתת

אולי

ואולי לא

מי יודע

וכשאני לא יודע

אני מעדיף לשתוק

דילוג לתוכן