יש הרבה גישות שמבקשת לתת מענה לסיטואציה הזו,

ולחלק מהם נתייחס במיילים הבאים.

אבל לפני שקופצים לעולם הפתרונות

חשוב לנו לשים את הבעיה על השולחן במלוא עוצמתה.

מתוך התגובות לשאלה, קיבלנו את הרושם

שלא תמיד מורים יכולים לשתף בקושי הזה,

מתוך חשש שזה יפגע בדימוי המקצועי שלהם.

ואז, אחרי שהשקעת בהכנת שיעור,

והוא "הוחרב" על ידי התלמידים,

עוד צריך להשקיע אנרגיה כדי לשמור את התחושות הקשות בבטן,

ולשדר עסקים כרגיל…

לא באנו לנחם אותך ב"צרת רבים",

אלא רק לשקף שזו בעיה משותפת של כולנו,

גם אם בעוצמות שונות.

בכל אופן, ההסתרה רק מחמירה את התופעה,

ומובילה להתבחבשות פנימית שתוצאותיה עלולות להיות קשות.

אנחנו ממליצים, אפילו מבקשים,

למצוא בימים הקרובים את המרחב

שבו יש לך אפשרות לשתף בקשיים האמיתיים שלך.

לתאר אותם כמו שהם,

ולוּ רק כדי לפרוק את המשא הזה מעליך.

נכון שזה עלול לעורר שאלות קשות:

האם אני במקצוע הנכון?

אולי זה לא מתאים לאופי הנחמד שלי?

האם כל זה שווה את ההשקעה?

אבל השאלות האלה גם ככה מתרוצצות בראש…

חשוב כמובן לבחור את ה"פרטנר" הנכון,

כדי שלא תפגעו מזה בשום צורה.

אולי עדיף בשלב ראשון שזה לא יהיה מישהו מתוך צוות בית הספר.