קפיצת מדרגה כזו מערכת החינוך מזמן לא חוותה. 

מה שלא עשו עשרות תכניות ומאות מיליונים, 

עשתה הקורונה בשבועיים וחצי של טלטלה עולמית. 

התגובה המהירה והמסתגלת של המורים בישראל 

ליצירת מענה מיידי של למידה מרחוק

העבירה מסר ברור לתלמידים ולהורים: אנחנו איתכם! 

ועכשיו כשאנחנו רגע לפני החזרה מחופשת הפסח 

אל מה שנשאר משנת הלימודים

זה זמן מעולה בשביל לעבור משלב התגובה

אלא שלב נקיטת היוזמה וההובלה!

בשבועות האחרונים אני שובר את הראש

בניסיון לגבש אסטרטגיה אפקטיבית ללמידה מרחוק לאורך זמן.

ברור לי שהאסטרטגיה הזו חייבת לענות על התנאים הבאים: 

1. זמן הכנה קצר:

לכל מורה יש מספר קבוצות לימוד, ובהרבה מקרים גם מספר ילדים בבית…

האסטרטגיה צריכה להיות כזו שהוא יכול להחזיק את הלמידה לאורך זמן

ועדיין להישאר שפוי… 

וכן לנצל את הטכנולוגיה בשביל לשכפל יחידות לימוד מקוונות 

לקבוצות לימוד אחרות ו/או לשנה הבאה. 

2. לא מוותרים על אף תלמיד! 

עדויות מהשטח מראות שאחוז גבוה מהתלמידים "נשר" 

מהלמידה המקוונת במהלך השבוע השני,

אלא אם מדובר במקרים מיוחדים.

בלמידה מרחוק למורה אין את הכלים הרגילים "להכריח" את התלמידים להיות בלמידה,

ומצד שני גם אין לו זמן "לאסוף" תלמיד תלמיד באמצעות הקשר האישי. 

בואו נאמר את האמת: 

ברוב המקרים, 20% מהכיתה תהיה איתנו לא משנה מה נעשה,

ו-20% מהכיתה מתקשה ללמוד גם בשגרה. 

אבל מה עם ה-60% שבאמצע? 

איך מחברים אותם בקלות למהלך של למידה רצינית,

אך שתישאר פניות ואנרגיה לאסוף גם את מי שאפשר מה-20% האחרונים?

3. פיתוח לומד עצמאי 

השנה הולכת ומתקרבת לסיומה, 

בתיכונים הבגרויות מעבר לאופק, 

וכמובן החגים הלאומיים בפתח.

כל זה אומר שכשכבר מתבצעת למידה

היא צריכה להיות כזו שתיצור באמת הבנה ושליטה בידע הנלמד. 

דבר שקשה ליצור בהקשבה פסיבית לשידור חי. 

הכדור צריך לעבור לידיים של התלמיד!

סקרים שעשינו תוך כדי שידורי החירום בנושא למידה מרחוק, 

בהשתתפות אלפי מורים הראו שוב שוב:

פיתוח לומד עצמאי הוא החלום מס' 1

של המורים בלמידה מרחוק, בפער ניכר על כל השאר! 

ומדוע? 

כי למרות כל הכותרות היפות, 

השגרה הרגילה בבית הספר מכוונת בד"כ בדיוק 

לכיוון ההפוך – 

"תנו לי את החומר הכי לעוס וברור שאפשר,

כך שאוכל להשקיע מינימום מאמץ בשביל להשיג מקסימום ציון". 

אוף, כמה שזה מעצבן את המורים ובצדק…

רק מה, בתוך השגרה הבית ספרית

יש מין סרט כזה שכל השחקנים יודעים בו את תפקידם

ומה פתאום שנבקש מהתלמידים עכשיו להתאמץ… 

באה הקורונה וכיבתה את הסרט! 

וכעת הבחירה עוברת אלינו המורים: 

נשכפל את הסרט הבית ספרי אל המרחב המקוון,

או שננצל את ההזדמנות בשביל להוראה שאנחנו באמת מאמינים בה?

אז חברתי לאלחנן אביטן ממיזם "למידה היברידית" ויחד יצרנו את: