דילוג לתוכן

אף אחד במכללה להכשרת מורים
לא הכין אותך לטירוף הזה.

אנחנו יודעים את זה מניסיון אישי. 

 

הכנת שיעורים, 

כתיבת מבחנים, 

בדיקת מבחנים, 

הקלדת ציונים למבחנים, 

כתיבת מיפויים, 

שיחות עם הורים, 

ישיבות פדגוגיות, 

השתלמויות, 

אסיפות הורים, 

כתיבת תעודות…

 

 

אנחנו יודעים שהרשימה הזו 

לא מכסה אפילו חלק קטן 

מכל מה שמבקשים ממך לעשות כמורה, 

וזאת מלבד הדבר המרכזי שלשמו הגעת להוראה 

והוא ממלא את רוב יומך – 

ללמד!

למעשה, גם את הדף הזה 

אין לך באמת זמן לקרוא, 

וזה אומר שאם לא נגיע לתכל'ס ממש עכשיו –

העכבר שלך יטוס באלכסון 

אל עבר ה-X שבפינה.

אז… הנה אנחנו מגיעים לתכל'ס: 

 

אנחנו לא יודעים לעזור למורים 

להיות פחות עסוקים

אנחנו כן יודעים לעזור להם 

להיות פחות עמוסים.

 

מה ההבדל? מיד נסביר.

אבל לפני כן מספר הוכחות 

שזה לא סתם משחק מילים:


אם הגעת לכאן,
כנראה שמעניין אותך להבין את ההבדל
בין מורה עסוק למורה עמוס, ואיך גם לך יש את האפשרות
לעשות את השינוי הזה בתוך 28 יום.

אז הנה ההסבר:
ניקח שני מורים לדוגמה, ונשאל אותם את השאלה התמימה: "מה שלומך?"

והנה התשובות:
מורה א: "את האמת? בעומס מטורף, בקושי נושמים"
מורה ב: "מצוין, אני בשפע של עשייה!"

עכשיו עם יד על הלב, עם איזה מהמורים בא לך יותר להיות בקשר וללמוד ממנו?

אנחנו מנחשים שמורה ב' וזאת למרות ששני המורים אמרו לנו תכל'ס שהם עושים המון המון דברים!

אבל איזה הבדל ביניהם…

אז מה הסיפור מאחורי הקלעים?

קצב החיים המודרני מכניס את כולנו, ולא רק את המורים, למירוץ מטורף.

תמיד יהיו לנו עוד דברים ועוד מטלות לעשות.

על אחת כמה וכמה שמדובר באנשי חינוך מסורים!
תמיד יהיו להם רעיונות ואפשרויות איך לעשות יותר מעבודת הקודש שלהם.
עוד שיחה אישית, עוד שיפור לשיעור של מחר, עוד מבדק, עוד שיחה…
אין לזה סוף, וזה לא במקרה! זה ככה בהגדרה!

כדאי שנפנים את זה:
לא משנה כמה שעות היו לנו ביממה,
גם אם לא היינו ישנים, אוכלים או עושים כל פעולה אחרת, תמיד תישאר המשוואה הבאה:

To Do List > Time

כלומר, רשימת המשימות שלנו תמיד תהיה גדולה מכמות הזמן העומדת לרשותנו.
והכי נורא? שלפעמים נדמה שקצב ההצטרפות של המשימות לרשימה,
יותר גדול מהקצב שהן יוצאות…
ובזמן שאנחנו עושים משימה אחת הצטרפו לנו עוד שתיים למשימה.

לא פלא שמורים דיווחו לנו שהעומס בעבודה הורס להם את הזוגיות,
פוגע להם בבריאות,
נותן להם תחושה שהם כל הזמן במרדף אחרי הזנב,
שהם לא משקיעים בעבודה שלהם כמו שהיו רוצים,
בא על חשבון זמן האיכות שלהם על המשפחה, על חשבון שעות השינה שלהם,
הפעילות הספורטיבית ותחביבים… מי בכלל מדבר על זה…

מה עושים עם השיגעון הזה?

בואו נדבר שניה על מה לא.

יש לא מעט גורמים שמנסים לשפר את תנאי העבודה של המורים.
זה ודאי דבר חשוב, אבל האם לנו כמורים יש כרגע אפשרות להשפיע על זה?
כנראה שלא.

יתירה מזאת, האם תחושת העומס שלנו תשתנה
במצב שבו מצד אחד יהיו אולי פחות דרישות,
אך מצד שני יהיו ציפיות גבוהות יותר,
גם שלנו מעצמנו וגם של המערכת מאיתנו…?

כך שלדעתנו (ואנחנו יודעים שלא כולם יסכימו איתנו)
בסופו של דבר המפתח הוא לא השינוי הטכני בתנאי העבודה,
אלא היכולת לעשות את המעבר הבא:

מניהול זמן > לניהול אנרגיה

בניהול זמן אנחנו מנסים לדחוס כמה שיותר משימות לתוך זמן קצוב.
בניהול אנרגיה אנחנו מבינים שאת הזמן אי אפשר לנהל.
הוא תמיד ימשיך לזרום בקצב קבוע, ולא משנה מה נעשה!

ולכן מה שאנחנו עושים זה לוודא שבתוך הזמן הקצוב שלנו
אנחנו מכניסים כמה שיותר פעולות שמייצרות לנו אנרגיה,
וכמה שפחות פעולות ששואבות לנו אנרגיה.

כי בינינו, מה שהכי מתסכל בעבודת הוראה זה לא להכין את השיעורים,
אלא לבוא עם שיעור מוכן ולגלות כיתה שעושה הכל חוץ מלהקשיב.
מה שמתסכל זה לא להכין מבחנים,
אלא לגלות במבחן ששוב התלמידים שכחו את כל מה שלימדנו אותם.

מה שמתסכל זה לא לבדוק מבחנים,
אלא למצוא אותם זרוקים על הרצפה בלי שמישהו קרא בכלל את ההערות שכתבנו.

במילים אחרות, כאשר אנחנו נותנים "פול גז בניוטרל" זה שוחק אותנו.

כמובן, אנחנו לא אומרים שכל מה שאנחנו עושים כמורים זה פול גז בניוטרל. חלילה.

אבל כאשר יותר ויותר פעמים ביום אנחנו עושים פעולות שהאפקטיביות שלהן מוטלת בספק,
בין אם זה פעולות שנדרשנו לעשות מצד המערכת
(כמו מיפויים, טפסים ודוחות…)
ובין אם פעולות שאנחנו בוחרים לעשות אבל זה לא כל כך מצליח לנו
(כמו תכנון שיעור ש"מתנפץ" אל מול מספר תלמידים לא רגועים),
אנחנו עלולים למצוא את עצמנו שוב ושוב שואלים את עצמנו:

רגע, אני במקצוע הנכון בכלל??

וככל שחולף הזמן אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בוחרים מאחת משלוש אפשרויות:

א. מפטרים את עצמנו, מוותרים על החלום והולכים לחפש מקצוע אחר,
אחרי שהשקענו שנים ועשרות אלפי שקלים בתעודת ההוראה

ב. מוותרים על כל מה שחשוב לנו, על הזמן עם המשפחה, השינה, הבריאות, השפיות…
ומתמכרים למרדף המייאש אחרי המחר

ג. מקטינים ראש, עושים את המינימום ההכרחי ושכולם יקפצו לנו.
(עובד בעיקר אחרי שיש קביעות… 😉

 

בינינו, אף אחד מהאפשרויות הזו היא לא להיט, נכון?

אבל אנחנו מאמינים שיש דרך נוספת!

כמורים וכיזמים, לא הפסקנו לחקור דרכים
להעלות את האפקטיביות והסיפוק האנרגטי של מה שאנחנו עושים.

עשינו ניסויים רבים ופיתחנו ארגז כלים וטכניקות
שעזרו עד היום למאות מורים לשנות את כל ההתנהלות שלהם!

עד היום, התוכן הזה היה סגור אך ורק לחברי הנבחרת שלנו,
ועכשיו בפעם הראשונה אנחנו מתרגשים לפתוח את ההזדמנות לכלל המורים לעבור איתנו תהליך מיוחד:

תוכנית ליווי מבית החופש ללמד:
"מנצחים את העומס ב-28 יום!"

אל דאגה, לא מדובר בעוד קורס אינטרנטי שמוסיף לך מטלה לרשימה…

לא צריך לצפות בוידיאו ולא להתחבר בזמנים מסוימים.

בכל בוקר אנו נשלח לך מייל קצר של מספר דקות, 

עם כלי או רעיון אחד והנחיה מאוד מדויקת 

כיצד ליישם אותו במהלך היום.

 

אין לך אפילו זמן לקרוא מיילים?? 

אין בעיה!

אנו נשלח לך קישור להקלטה של המייל בסמס 

כך שתהיה לך אפשרות להאזין לזה במהלך הנסיעה לעבודה!! 🙂 

אז מה אנחנו הולכים לעשות שם? 

תוכנית הליווי מורכבת מ-4 שבועות:

שבוע #1 - למלא את מיכל האנרגיה שלך!

בשבוע הזה אנחנו הולכים לגלות יחד מה הנקודות שממלאות אותך באנרגיה בעבודת ההוראה, וכיצד אפשר להגביר את המינון שלהן באופן שיטתי כך שכמות האנרגיה שלך בסוף יום תהיה הרבה יותר גדולה.

שבוע #2 - יש לך חיים מחוץ לעבודה!

בשבוע הזה נתרכז בעצמנו (זה מותר ואף הכרחי לעתים!) וניזכר בכך שיש דברים שחשובים לנו גם בחיים הפרטיים, נלמד כיצד לתת להם מקום גם בתקופות מאוד עמוסות, וכיצד ליצור הפרדה בין זמן הבית לזמן העבודה כך שהעבודה לא תשתלט לנו על החיים!

שבוע #3 - לחסל את שואבי האנרגיה!

בשבוע הזה נזהה את אותן הפעולות שמוציאות אותנו מדעתנו וסוחטות אותנו רגשית ואנרגטית. נקבל כלים תודעתיים ומעשיים בשביל לצמצם את ההשפעה ההרסנית שלהן.

שבוע #4 - להפוך קש לזהב!

בשבוע הזה נלמד כיצד אפשר לעשות את הבלתי יאומן – לקחת פעולות שהיו מבחינתנו "שואבות אנרגיה" ולהפוך אותן לפעולות שמעניקות לנו אנרגיה!

(נתייחס גם לפעולות ספציפיות כמו: בדיקת מבחנים, כתיבת תעודות, הכנת שיעורים ועוד)

חשוב להדגיש, שבתהליך הזה לא נשאיר אותך לבד!

את הקורס תלווה קבוצת וואטסאפ ייעודית של מורים שהם בדיוק במצב שלך,
קבוצה זו היא מקום לתמיכה, התייעצות, שיתופים וגם פריקה כשצריך…

מניסיוננו, הכח של הקבוצה הזו הוא עצום!

כמו כן, תהיה לך אפשרות להתייעץ איתנו באופן אישי באמצעות המייל.

כן, אפשר להשיב לכל אחד מהתרגילים היומיים שלנו ואנו נדאג למענה אישי עבורך.

כאמור התהליך הזה היה זמין עד כה רק לחברי נבחרת המורים 

במסגרת המנוי הקבוע שלהם, 

וכעת החלטנו להפוך אותו זמין לכלל המורים בארץ, 

בתשלום חד פעמי של 120 ש"ח בלבד!

הקורס יתחיל ביום ראשון, י"ז אדר ב' תשע"ט, 24.3.19

יישמת את התרגילים וזה לא עבד לך?

שלח לנו מייל ונחזיר לך את כל ההשקעה שלך,

וגם נשאיר לך את הגישה לכל תרגילי הקורס!

(אנחנו פשוט לא מוכנים שיהיו לנו לקוחות לא מרוצים…)

וזה עוד לא הכל...
כי לפעמים יש צורך
גם בטכניקות מעשיות
להתמודדות עם כל כך הרבה משימות.
אפילו כשהן נותנות אנרגיה.
לכן הוספנו בונוס מיוחד ל-100 הראשונים
שינצחו את הדחיינות:

קורס "תכנון יומי אפקטיבי למורים ב-21 יום"
של אלעזר פולק ממיזם "מורה בפוקוס".

הקורס בנוי מ-3 שבועות, ויתחיל לאחר סיום תוכנית הליווי.
גם הקורס הזה בנוי על "טפטפת" יומית של מיילים,
כדי שלא תצטרכו להשקיע בו מהזמן שאין לכם.

מבנה הקורס:
שבוע 1#: איך ליצור תכנית יומית - ולעמוד בה
שבוע 2#: איך לרכוש יכולת התמדה
שבוע 3#: איך להתמודד עם משימות בצורה נכונה כדי להספיק יותר בפחות זמן


אז לסיכום:
תכנית הליווי "מנצחים את העומס ב-28 יום" + קורס "תכנון יומי אפקטיבי למורים ב-21 יום" (ל100 הראשונים) = 120 ש"ח בלבד!

רגע, זו פגישה ראשונה שלנו? 

סליחה, לא אמרנו מי אנחנו בכלל…

שלום, כאן חובב יחיאלי ואוריאל הרצוג – מורים לשעבר ויזמים חינוכיים בהווה.

אנחנו מכירים את התחושה הזו:
לסיים יום עבודה מתיש, להגיע סוף סוף הביתה ו… שוב להתיישב לעבוד.
ואז, רגע אחד, אתה מרים את העיניים לחלל האוויר, ושואל את עצמך – מה אני עושה פה בכלל?

הקמנו את "החופש ללמד", בין השאר, כדי לעזור לכל מורה להרגיש סיפוק בעבודה,
ולהפחית את תחושת העומס שמונעת מהסיפוק הזה להתגשם.

 
יש לך שאלות? 
רוצה להתייעץ האם התוכנית באמת מתאימה לך? 
אפשר לפנות אלינו למייל: [email protected]