על רגל אחת…

לפי גישת הסמכות החיצונית,

בעיות המשמעת הן תוצאה של "מאזן כוחות" שהופר.

התלמידים אינם מקבלים את מרות המורה,

הכללים אינם מספיק ברורים,

מערכת האכיפה בבית הספר אינה עקבית,

או שזה לא מספיק "משתלם" להיות תלמיד.

לכן הפתרון האסטרטגי מגיע מעולם "עיצוב ההתנהגות" –

צריך לפשט ולחדד את הכללים,

ליצור מערכת ברורה של פרסים וסנקציות,

לתת גיבוי מלא למורה בעת הצורך,

ולשים פוקוס על התלמידים שבודקים גבולות,

כדי למנוע מעוד תלמידים להצטרף אליהם.

לעומת זאת, לפי גישת הסמכות הפנימית,

בעיות המשמעת הן תוצאה של מערכת יחסים לא טובה.

חוסר בטחון עצמי של המורה, חוסר אמון מצד התלמידים,

או דינמיקה לא בריאה בין הקבוצות השונות בכיתה.

הכיוון לפתרון במקרה הזה עובר דרך עבודה פנימית של המורה,

בניית מערכת יחסים מחודשת עם הכיתה,

ולשים את הפוקוס דווקא על התלמידים שכבר יוצרים אווירה טובה בכיתה,

כדי להעצים אותם ולגרום לעוד תלמידים להצטרף אליהם.