"הדרך הטובה ביותר לחזות את העתיד היא לחולל אותו"
פיטר דרוקר
אז איך להיות ערוכים לכל תרחיש ולכל מתווה?
איך לרכב על ה"גל" של הקורונה (ולא משנה איזה מספר זה)
בשביל לקחת צעד קדימה את החלומות
שמדברים עליהם בכל שנה מחדש?
כבר שנים שמדברים על "פדגוגיה חדשנית"
אבל למרות כל הדיבורים, זה התקדם כל כך לאט…
ובתש"פ? בתוך 7 שבועות היתה קפיצה של לפחות 7 שנים
וכולנו התחלנו "לזמזם" מבוקר עד ערב…
ולמה? כי מישהו הזיז את הגבינה של כולנו 🙂
כולם הבינו שמשהו אחר קורה וזה דורש הסתגלות מהירה,
פשוט כי אין ברירה אחרת והמורים ובתי הספר התחילו לאלתר, ובקטע טוב!
אבל עכשיו כשאנחנו מסתכלים על השנה שעומדת לפתחנו
זה ברור לכולנו – אין מצב לעוד שנה משובשת שכזו!
ומצד שני – מספיק תלמיד "חיובי" אחד
בשביל להשבית בית ספר שלם…
כך שכל מי שעיניו בראשו מבין שיש כאן פשוט מציאות חדשה!
מה ההשלכות והמשמעות שלה,
מוקדם עדיין לנחש…
מה שברור הוא שצריך ליצור שגרת הוראה חדשה,
כזו שלא תושפע משאלת המיקום הפיסי של הלמידה!
מרחוק, מקרוב או בקפסולה, תהליכי הלמידה צריכים להמשיך
כי בשביל זה אנחנו כמורים קמים בבוקר.
מהסיבה הזו בדיוק חברנו יחד –
"החופש ללמד", "ערי חינוך" ו"מכון ברנקו וייס"
בשביל לפתח ולשדרג את
אסטרטגיית הכיתה ההיברידית:
הסינרגיה שבין פיתוח לומד עצמאי,
ההנעה החברתית-קבוצתית,
וביסוס המורה כמנהל הלמידה וכמאמן.
בינתיים "למידה היברידית" הפכה להיות "הלהיט התורן" שכולם מדברים עליו,
אבל מה זה בעצם למידה היברידית?
בפשטות, הרעיון הוא לבנות תהליכי למידה
אותם התלמידים עוברים בצורה עצמאית ו/או שיתופית ובקצב שלהם,
בנוכחות, ליווי ובקרה של המורה בכיתה.
ואם אי אפשר להיות בכיתה?
אין בעיה, אותם תהליכי למידה ניתנים לביצוע מהבית,
כאשר המורה מלווה, נוכח (ויררטואלית) ויכול לסייע.
את תכנית "הכיתה ההיברידית" התחלנו לפתח מאפס במהלך הגל הראשון של הקורונה,
בשביל לתת מענה לצורך המיידי שהתעורר מהשטח,
ובמהלך חודש יולי הפעלנו את מחזור הפיילוט של התכנית בהשתתפות כ-1,300 מורים!
אז מה חשוב לך כרגע -
להכין את המורים לשנת לימודים היברידית,
או לבנות מהלך שנתי לבניית שפה בית ספרית?
אין צורך להתלבט, שתי האפשרויות לפניך:
ומה ההשקעה שלך בהכנת כל מורי בית הספר לשנת לימודים היברידית?